חיפוש בלקסיקון
 
     
 
שיטת מטעים
 
 

לועזית: plantation system
בתקופה הקולוניאלית בארה"ב, שיטה לעיבוד חקלאי בהיקף רחב של סוג יבול אחד או שניים, המשתמשת בעבודה בלתי-מיומנת זולה ותלויה בשפע של קרקע זולה וכוח עבודה רב. שיטת המטעים הייתה בתקופה האמורה המאפיין העיקרי של החקלאות המסחרית בדרום ארה"ב. המטעים הראשונים התרכזו בגידול טבק (וירג'יניה וצפון קרולינה) או אורז ואינדיגו (דרום קרולינה וג'ורג'יה). לאחר המהפכה התעשייתית הפכה הכותנה להיות היבול החשוב ביותר ומוצר היצוא העיקרי של המדינה החדשה, אבל גם טבק, אורז, קני סוכר וקנבוס המשיכו להיות בעלי חשיבות ניכרת. שיטת המטעים היתה הרסנית מאד מבחינת הקרקע. טבק, למשל, דילל את האדמה הטובה ביותר והיה צורך מתמיד בקרקע חדשה, והוא הדין לגבי כותנה. התוצאה היתה שהמטעים נדחפו יותר ויותר מערבה עד לתוך טקסס. (כיום רוב המגדלים נוקטים בשיטה של מחזור זרעים ודשנים כדי לפעול כנגד הדילול). גם בלי ביטול העבדות היתה נידונה שיטת המטעים לגורל זה של משק חד-יבולי, כלכלה שצריכה לקנות את רוב הסחורות המעובדות מהרווחים שהיא יכולה להשיג בשווקים הלא יציבים של העולם למוצרי יסוד.

 
 
לערך הבאלערך הקודם
אודות האגרון
רשימת תחומים
חיפוש
קישורים
מחשבונים
פרסם אצלנו
הערות לעורך
מה חדש
מאמרים וכתבות
מילון מעות

נבנה ע"י Click for details מנוע הקישור שלClick for details עולמות אפשריים בע"מ - השימוש בלקסיקון כפוך לתנאי השימוש בו
מתוך הלקסיקונים של איתן אבניאון © 2021