חיפוש בלקסיקון
 
     
 
חוזה
 
 

לועזית: contract
1. התקשרות הדדית בין שני צדדים, או יותר, אשר על פיה לוקחים הצדדים המתקשרים על עצמם חובות ומקבלים זכויות הניתנים לאכיפה באמצעות מערכת המשפט; לשון אחר: "הסכם" (agreement) (שהוא שם נרדף לחוזה), שבו נוטלים חלק שני משתתפים או יותר (שכל אחד מהם מכונה "צד לחוזה") (contracting party), שהם כשרים לכריתת חוזה, שלפיו אחד מהם או יותר הסכימו לתת דבר, לעשות או להימנע מלעשות דבר, על פי רצון הצדדים האחרים, בשל תמורה שקיבלו. מאופיין בכך שהוא נותן ביטוי לרצונם של הצדדים בתחום שבו החוק אינו כופה את רצונו. אם אין החוזה מבטא את רצונם של הצדדים, הוא חוזה בטל או חוזה ניתן לביטול. חוזה אפשר שייעשה בעל פה או בכתב או בכל צורה אחרת, אלא אם כן עשיית החוזה בצורתו המסוימת היא תנאי לכניסתו לתוקף על פי חוק או על פי הסכם בין הצדדים. אבל חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי-חוקיים, בלתי-מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור - בטל מעיקרו. כמו כן אי-אפשר לקש בבית משפט צו אכיפה או לתבוע פיצויים בשל חוזה של משחק או של הימור. כדי שחוזה יהיה בעל תוקף יש צורך בהצעה ובקבלה, דהיינו שההצעה נעשית בידי צד אחד ומתקבלת בידי צד שני מתוך הבנה ביניהם בהסכמה ובתום לב. הפרת חוזה גוררת אחריה בדרך כלל פסק דין המחייב בתשלום פיצוי מתאים לצד השני, אך במקרים מסוימים רשאי בית המשפט לחייב את הצד המפר לבצע בעין את החוזה.
2. המסמך הכתוב היוצר חוזה או הסכם.

 
 
לערך הבאלערך הקודם
אודות האגרון
רשימת תחומים
חיפוש
קישורים
מחשבונים
פרסם אצלנו
הערות לעורך
מה חדש
מאמרים וכתבות
מילון מעות

נבנה ע"י Click for details מנוע הקישור שלClick for details עולמות אפשריים בע"מ - השימוש בלקסיקון כפוך לתנאי השימוש בו
מתוך הלקסיקונים של איתן אבניאון © 2021