חיפוש בלקסיקון
 
     
 
חוזה
 
 

לועזית: contract
1. התקשרות הדדית בין שני צדדים, או יותר, אשר על פיו לוקחים הצדדים המתקשרים על עצמם חובות ומקבלים זכויות ואשר ניתן לאכוף את הוצאתן לפועל באמצעות מערכת המשפט. לשון אחר: הסכם שבו נוטלים חלק שני משתתפים או יותר, (שכל אחד מהם מכונה 'צד לחוזה' (CONTRACTING PARTY), שהם כשירים לכריתת חוזה, שלפיו אחד מהם או יותר הסכימו לתת דבר, לעשות או להימנע מלעשות דבר, על פי רצון הצדדים האחרים בגלל תמורה שקבלו. חוזה מאופיין בכך שהוא נותן ביטוי לרצונם של הצדדים בתחום שבו החוק אינו כופה את רצונו. אם אין החוזה מבטא את רצונם של הצדדים הוא חוזה בטל או חוזה ניתן לביטול. חוזה אפשר שייעשה בעל פה או בכתב או בכל צורה אחרת, אלא אם כן עשיית החוזה בצורתו המסויימת היא תנאי לכניסתו לתוקף על פי חוק, או הסכם בין הצדדים. חוזה שכריתתו, תוכנו, או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור - בטל מעיקרו. כדי שחוזה יהיה בעל תוקף יש צורך בהצעה ובקבלה, דהיינו שההצעה נעשית בידי צד אחד ומתקבלת בידי צד שני מתוך הבנה ביניהם והסכמה. הפרת חוזה גוררת אחריה בדרך כלל פסק דין המחייב בתשלום פיצוי מתאים לצד השני, אך במקרים מסויימים רשאי בית המשפט לחייב את הצד המפר לביצוע של החוזה.
2. המיסמך הכתוב היוצר חוזה או 'הסכם' (AGREEMENT), שהוא מונח נרדף לחוזה.

 
 
לערך הבאלערך הקודם
אודות האגרון
רשימת תחומים
חיפוש
קישורים
מחשבונים
פרסם אצלנו
הערות לעורך
מה חדש
מאמרים וכתבות
מילון מעות

נבנה ע"י Click for details מנוע הקישור שלClick for details עולמות אפשריים בע"מ - השימוש בלקסיקון כפוך לתנאי השימוש בו
מתוך הלקסיקונים של איתן אבניאון © 2021