לועזית: contract law (remedies)
חוק שהוחק בשנת 1970 (התש ל"א) שעניינו זכויותיו של צד לחוזה אשר נפגע בשל הפרת החוזה בידי הצד השני. החוק מגדיר הפרת חוזה כמעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה, לרבות הפרת חיוב מחיוביו. נפגע הוא מי שזכאי לקיום חוזה שהופר. החוק מציין את הסעד שלו זכאי הנפגע, את זכותו לתבוע ביצוע בעין או לתבוע פיצויים בשל הנזק שגרמה לו הפרת החוזה, וכן את התנאים שבהם הוא רשאי לבטל חוזה שהופר. הסעד ניתן כאשר הופרה התחייבות יסודית של החוזה. הפרה יסודית מוגדרת כהפרת תנאי בחוזה שניתן להניח שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה את ההפרה ותוצאותיו, או הפרת תנאי שהצדדים הסכימו מראש שהפרתו תחשב להפרה יסודית בתנאי שלא היתה כאן התניה גורפת.